ימי הקורונה, על אי הוודאות הגדולה, החשש, הדאגה והגעגועים למשפחה ולחברים האהובים, התגלתה עבורנו כתקופה קסומה בה העולם כפי שהכרנו עצר מלכת, כל עיסוקנו פסקו ומצאנו עצמנו יושבים שבועות ארוכים בבית ובגינה.
כבר בימים הראשונים הבנו שיש לנו שתי אפשרויות להסתכל על התקופה הזאת, הראשונה להיכנס ללחץ וחרדה קיומית, המסעדה נסגרה, כל אירועי הקייטרינג בוטלו והעובדים הוצאו לחל"ת.
בנוסף לכך, לאחר התלבטויות רבות, כחודש לפני שהקורונה פרצה החלטתי לעזוב את עבודתי כשכירה (לאחר שעבדתי למעלה מ 10 שנים בתפקיד מנהלת הדרכה ופיתוח ארגוני בשני ארגוניים המונים אלפי עובדים) ולצאת לחופשה בת מספר חודשים.
תכננו לנוח קצת, לטוס עם המשפחה לחופשה בדרום אפריקה ואח"כ להחליט מה הלאה..
שבועיים לאחר שהחלטתי עם ההנהלה על סיום עבודתי פרצה הקורונה…
ישבנו, מושיק ואני והחלטנו לבחור באפשרות השנייה.
הבנו שניתנה לנו הזדמנות של פעם בחיים, לעצור ולנוח. לא לתכנן, לא לנסוע, לא לעבוד, לא לרוץ, לא לדאוג! פשוט לנוח
נהננו מכל דקה, מוקירים את אין ספור הרגעים הקסומים שהתקופה מאפשרת לנו.
מוקירים את הארוחות עם הילדים, את המשחק המשותף במשחקי הקופסה (הסרנו עטיפות ממשחקים שקנינו לפני 10 שנים ומעולם לא הגענו אליהם), מוקירים את הטיולים יחד ברחוב לפני השקיעה ומצפייה רגועה בסדרות וסרטים.
מעולם לא בילינו זמן רב כל כך עם הילדים, מעולם לא בילינו זמן רב כל כך אחד עם השנייה, ומה שמדהים היה זה שלא השתעממנו ולא רבנו, נכנסנו לרוגע ושלווה שניתן להשוות אולי לתקופה בה היינו זרוקים כרווקים בסיני או לימים בהם היינו בעצמנו ילדים – נהננו מהעכשיו והתמקדנו בו.
באחת השבתות התעוררנו בסביבות 10:00 בבוקר והחלטנו לערוך לעצמנו ארוחת בוקר מפנקת בגינה.
מרבית המרכיבים כבר הוכנו מראש בימים הקודמים ומה שנשאר לנו לעשות זה לערוך את השולחן,
להוסיף מספר פריטים ולהתיישב לשולחן עמוס בכל טוב
אז מה אכלנו?
אני אוהבת לשלב בין מטבלים קנויים ומיוחדים לבין סלט טרי ומאפה חם שיצא הרגע מהתנור. את
המטבלים הבאנו מהמסעדה (פסטו, עגבניות מיובשות, לימון כבוש) אבל אפשר כמובן לרכוש מטבלים
איכותיים בחנויות מתמחות או ברשתות המזון, העברנו אותם לקעריות הגשה, הכנו טחינה ירוקה וסלט
ירקות עשיר ובתנור קלינו אנטיפסטי ואפינו מאפה גבינות ותרד
מה שתינו?
חלטנו תה מהצמחים שצומחים אצלנו בגינה, מים עם פלחי לימון ואספרסו ארוך כי בכל זאת בוקר
עריכת ועיצוב השולחן:
כיוון שהחלטנו על ארוחה מיוחדת ומפנקת התחשק לי להשקיע טיפה בעיצוב השולחן.
את הסלטים והמטבלים העברתי לקערות יפות, פרסתי את המאפה על קרש עץ, קטפתי מעט פרחים
מהגינה אותם סידרתי באגרטל נחמד, הוספתי מפיות וכלים יפים והשולחן נראה מדהים.
סיכום:
היה לנו כיף וקל כי את מרבית המצרכים פשוט הוצאנו מהמקרר וארגנו בכלים יפים.
אני מאמינה מאוד בכוחה של הפשטות – להכין אנטיפסטי וטחינה ירוקה זה ממש קל והמאפה שהבאנו מהמסעדה היה חם וטעים והחליף את הצורך בלחם.
באמת שלא חייבים להכין הכול לבד, אני ממליצה להכין את הטחינה הירוקה ואת ירקות האנטיפסטי כי זה ממש פשוט להכנה והתוצאה מהממת, מטבלים ניתן לרכוש בחנויות מתמחות או במעדניות בסופר, ומאפה ניתן לקנות במאפייה טובה או אפילו להכניס בורקסים לתנור
הילדים התלוננו שלא הוגשו ביצים בארוחה ולכן בפוסטים הבאים אספר על שקשוקה מדהימה שהכנו והגשנו עם בייגלה ירושלמי וסלט, ועל מפגש ספונטני שערכנו בגינה עם חברים באחד הערבים השבוע ממנו תוכלו לקבל השראה ליצירת אווירה בשתי שניות
אז כתבו לי איך עברה עליכן תקופת הקורונה בבית? האם אתן מתגעגעות אליה? והאם היא שינתה אצלכן משהו או שהכול חזר לכשהיה?
רשמו לי אם אהבתן את הפוסט? ממה הכי נהנתן? האם תרצו שאוסיף את המתכונים או שהתמונות מספיקות להשראה?
אני מקווה שהפוסט עזר לכן להבין עד כמה פשוט להפוך ארוחה פשוטה לבראנץ' מפואר ועשה לכן חשק להשתולל עם העיצובים של השולחן והמנות
ב ♥ הילה
