יש ימים בהם אין לי כוח להכין כלום, רק מחכה לחלוץ את הנעליים ולהניח את הרגליים על ההדום בסלון. עייפה ממירוץ החיים, מהאינטנסיביות של הימים העמוסים.
לפעמים העייפות של כל השבוע מתנקזת דווקא לשישי אחרי הצהריים, כשהבית נקי ואני על הספה, מסתכלת על המטבח והוא מחזיר לי מבט, וברור לשנינו שהערב לא נפגש…
בימים כאלו מושיק קולט אתי ישר ומודיע לילדים – עוד 5 דקות כולנו באוטו נוסעים לאכול חומוס.
יוצאים איך שאנחנו – שיער רטוב מהמקלחת, טרנינג וללא איפור, על הרגליים כפכפים / נעלי בית, יוצאים לאכול במקום הכי פשוט ונוח!
באמת שאין על חומוס, טרי, חם, מפנק.
ארוחת פינוקים הכי פשוטה וטעימה שיש – ביס פיתה מלאה בחומוס, גרגירים ושמן זית מטפטף, ביס עגבנייה, ביס בצל, חתיכת צ'יפס ושוב פיתה, שלוק שתייה וממשיכים.
הבטן מתמלאת והקצוות מחייכים.
בימי הקורונה הכול השתנה, העומס והאינטנסיביות שאפיינו את השנים האחרונות נרגעו מאוד ובבת אחת. ביום שבו הודיעו על סגירת המסעדות והאיסור על קיום התקהלויות ואירועים – התעוררנו, הכנו כוס קפה ובהינו שעות בגינה אל מול הנוף הפתוח.
ישבנו בשקט, ללא מילים, לאט לאט מורידים את קצב פעימות הלב, ולא תיארנו לעצמנו עד כמה היינו זקוקים לרוגע הזה, לשלווה ולחוסר העשייה. אני חושבת שישבנו ככה שבועיים לפחות, נהנים לבהות באופק ולא לחשוב על כלום, הילדים ישבו לידנו, נהנים אף הם מהרוגע שנכפה לפתע
ואחרי שבועיים של בהייה, פתאום התחשק לנו חומוס… טעים כזה, מפנק, כמו שאנחנו אוהבים.
חומוס יכול להיתפס מאיים וקשה להכנה אך זה בעיקר מהסיבה הפשוטה שלא יוצא לנו כמעט להכין אותו בעצמנו. לרוב אם חושקים בחומוס טוב, קופצים לחומוסיה לשבת לרגע ולנגב עם פיתה חמה וחמוצים או מביאים חצי קילו הביתה פותחים את הקופסה על השיש, מעמיסים על רבע פיתה עם מזלג ישירות מהקופסה עוד לפני שמגישים לשולחן ולעתים, במקרים ממש קיצוניים אפילו קונים חומוס בסופר…
אבל להכין לבד?
אז אני פחות בקטע ולא רואה את עצמי מכינה חומוס בעצמי, אבל מושיק שהמטבח הוא הטעם של חייו נכנס ויצא משם כעבור שעה עם חומוס מדהים, חם וניגר.
איך הוא עשה את זה? לטענתו להכין לבד חומוס זה באמת פשוט ולא מורכב, הסוד מצוי בכמות הטחינה שתבחרו להוסיף בעת ההכנה.
כיוון שלא יכולנו לצאת החוצה בימי הקורונה והחומוסיות היו סגורות מושיק הכין חומוס נהדר ואפה פיתות בתנור, אני הוספתי חמוצים מהמקרר, קצצתי סלט ירקות דק דק עם מלא לימון ופטרוזיליה כך שירגיש הכי אסלי ואמיתי וערכתי את השולחן בגינה כדי שנרגיש בחופש הילדים התמוגגו ואנחנו התרווחנו בכיסאות ונהננו מיום מושלם.
לסיכום
באמת, שאפשר להכין הכול לבד בבית, יוצא טעים ובריא.
כולנו יודעות שהכנה בבית דורשת זמן, אנרגיה, חשק ופניות. כשאני מתמלאת בכל אלו אני נכנסת למטבח ומכינה מאכלים נפלאים!
ביום יום, לא תמיד יש לי את הזמן, האנרגיה והמוטיבציה להשקעה הזו.
אני אוהבת מאוד לארח ולפנק, לכן מצאתי את עצמי עם השנים מתמחה בקיצורי דרך.
אני לא אוותר על סידור שולחן מרהיב או על אוכל איכותי אך לרוב לא אכין הכול בעצמי, אעדיף להביא מהמסעדה (ישראלה) או לרכוש מוצרים איכותיים בחנויות מתמחות.
לא תמיד אקנה / אסחב / אארגן בעצמי – אלא איעזר בילדי ומשפחתי לארגון ותפעול.
אני מאמינה מאוד באיזונים – שואלת את עצמי האם ישתלם לי להפיק הכול בעצמי אך במחיר של להגיע לאירוע מותשת ועצבנית ולכן מנסה לאפשר לעצמי להיות מודעת לכוחות שלי ולהקשיב לעצמי: להבין מה הכי נכון לי בנקודת הזמן הנוכחית?
כתבו לי: האם אתן מכינות הכל לבד או קונות בחנויות מתמחות? מה יותר חשוב בעינכן – שהאוכל יהיה נהדר או שהשולחן יראה נהדר? על לא תוותרו? ואיזה הנחות אתן עושות לעצמכן במטרה לארח בכיף מבלי להתעלף…
במידה ותרצו את המתכון לחומוס הביתי או לפיתות כתבו לי בתגובות ואצרף באהבה
הילה
2 מחשבות על “חומוס אסלי אמיתי אצלנו בבית”
טוב! ברגע זה, אפילו השעה עוד לא 9 בבוקר-איכשהו עשית לי ממש חשק לחומוס! כזה עם שמן זית מטפטף,בדיוק כפי שתארת. את אלופה הילה!נהנת מכל שורה שאת כותבת. אשתדל להבא לקרוא בשעה שהגיוני לההץניס לפה את אחד מהמאכלים הנ"ל😘
איזו תגובה מפרגנת וכיפית, תודה אהובה!
סגור לתגובות