במרבית הימים מושיק עובד שעות רבות מחוץ לבית וישנן פעמים רבות בהן הוא ממש שוכח לאכול.
האמת, זאת התנהגות אליה אף פעם לא הצלחתי להתרגל, כיוון שאני עוד מילדות רגילה לאכול ארוחות מסודרות בזמנים קבועים ולכן אפילו לא יכולה להעלות על הדעת את המחשבה לפספס ארוחה.
אבל מושיק שונה ממני וישנם ימים רבים בהם הוא עובר מדבר לדבר, חוטף משהו לאכול במסעדה תוך כדי עיסוק במשהו אחר ובמשך יום שלם לא עוצר לרגע ומתיישב לאכול.
כשהוא חוזר בערב הביתה הוא נזכר שלא אכל, נכנס למטבח ומתחיל לבשל.
וכשהוא מבשל הכלים נשלפים, הירקות נשטפים, הבשר נחתך, הפסטה מתבשלת וריחות מדהימים עולים מהמטבח ומטריפים אותנו מרעב וציפייה.
רק מה…
הילדים ואני אכלנו ארוחת צהריים מעולה (וגם בוקר, אחה"צ ונשנושים בין לבין…) ולכן הישיבה סביב השולחן בערב לארוחה גדולה וכבדה, כשכבר מאוחר והגיע הזמן מבחינתי לסיים את היום, הובילה לחיכוכים ופרצופים מצידי ולתסכול מצדו.
עם הזמן מצאנו פתרונות יצירתיים, ארוחות שיהיו קלות יותר מארוחת צהריים ומהירות יותר להכנה, אך עדיין מיוחדות, משביעות וכמובן טעימות כך שגם מושיק ירגיש שבע ומרוצה.
דוגמא לארוחה כזו היא שקשוקה ביתית מצוינת מעגבניות טריות שמהווה מנה מהירה וסופר טעימה אותה אנחנו מגישים לשולחן עם בייגלה ביתי מקמח מלא וכמובן סלט מהמון סוגי ירקות קצוצים דק כדי להרגיע את המצפון שלי ולדעת שהכנסנו לגוף שלנו מלא ויטמינים.
מצרפת לכן תמונות להשראה:
שקשוקה ביתית, ביגלה ירושלמי, סלט ירקות קצוץ דק וכמובן לא לשכוח לשתות מלא מים.
בשוטף החיים עמוסים כל כך, הילדים ואנחנו מתרוצצים ממקום למקום, עבודה, חברים, חוגים, התחייבויות… אני לא זוכרת אם זאת הייתה החלטה מודעת להתכנס כמעט בכל ערב לארוחה משפחתית, והאמת לא גם יודעת אם היינו מצליחים לפתות לילדים לעצור הכול ולהגיע הביתה לארוחה משפחתית במידה והתפריט היה מורכב מקורנפלקס עם חלב או חביתה.
אני שמחה שהצלחנו להגיע למקום מאוזן שמאחד את המשפחה ומכנס את כולם מידי ערב לארוחה משפחתית. ארוחה בה נוצרים רגעים קסומים של קרבה בימים טובים או הצקות בימים פחות טובים (אבל גם זה סוג של תקשורת) ובמקביל לא מצריך מאיתנו הכנות מעייפות מידי, הדורשות עמידה של שעות במטבח עד שהאוכל מוכן.
אז עכשיו תורכן, ספרו לי איך עוברות ארוחות הערב אצלכן? המשפחה מתכנסת או שכל אחד אוכל לבד? כתבו לי גם אם תרצו שאצרף לכן את המתכון לשקשוקה שלנו או לביגלה הירושלמי…
אני מקווה שהפוסט הזה הוריד את החששות מההכנות והראה שדי בקלות אפשר להכין ארוחת ערב כיפית ובריאה שעושה חשק גם למתבגרים להגיע הביתה בזמן ולהשתתף בארוחה המשפחתית.
ממתינה לתגובות שלכן ומבטיחה לענות לכל שאלה.
שלכן, הילה
