יומן מסע של יועצת ארגונית ובעלים של מסעדה מקומית ישראלית בימי הקורונה:
ב 10 השנים האחרונות עבדתי כמנהלת הדרכה ופיתוח ארגוני בשני ארגונים המונים אלפי עובדים. לפני מספר חודשים עזבתי את מקום עבודתי, לא ידעתי עדיין לאן פני מועדות אך הבנתי שהגיע הזמן הנכון מבחינתי לשינוי. במקביל, בן זוגי מפעיל ב 8 השנים האחרונות מסעדה וקייטרינג חלבי מצליח בחיפה והקריות. חשתי רגועה לעזוב בידיעה שהעסק מכניס כלכלית ויש לי כמה חודשים להחליט מה ברצוני לעשות. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. ב 15/3, שבועיים לאחר שעזבתי את מקום עבודתי הקורונה כבר הייתה נוכחת מאוד, הממשלה הודיעה על איסור התכנסויות ופתיחת מסעדות והעסק של בן זוגי נסגר.
באותם ימים לא הצלחנו לתפוס כי ביום אחד המציאות אותה הכרנו ועמה התנהלנו השתנתה לחלוטין וזאת למשך זמן ארוך כל כך כך. איש לא ידע ועדיין אינו יודע מתי תסתיים התקופה ועד כמה גדולה וחזקה תהיה השפעתה עלינו ועל הסובבים אותנו (ספקים, לקוחות, מתחרים)
במשך חודשיים וחצי הוחל סגר כללי ובו איסור על הפעלת מסעדות והתכנסויות. בשל לחצים כלכליים וסכנה מוחשית של קריסת המשק, ב 27/4 אישרה הממשלה את פתיחת המסעדות וקיום אירועים. אך הקורונה לא נעלמה עם החזרה לשגרה, המסעדות נפתחו וניתן אישור לקיים אירועים אך הציבור חושש עדיין ומפחד להידבק, בכל רגע מתקבלים נתוני תחלואה חדשים, ההגבלות משתנות ואי הוודאות בשיאה.
ארגוני היי טק וסטארט אפ הפועלים בסביבה גלובלית מורגלים להתנהל בשנים האחרונות בסביבה מרובת משברים, שינויים ותנודות חדות, אך הקורונה פגשה את העסקים הקטנים, המקומיים ודרשה באחת להפנים כי המוכר והיציב השתנה ועליהם להתנהל בגמישות וזמישות על מנת לשרוד בתנאי אי הוודאות הקיצונית.
בפרקים הבאים מיומן המסע שלי אשתף אתכם בתהליך שעברנו למן רגע ההודעה על השבתת המשק ועד היום. בניגוד ליועצים ומומחים למינם המבטיחים כי אם תעשו את מה שאנחנו עשינו בוודאות תצאו מהמשבר ותשגשגו אני לא יכולה להבטיח לכם את זה.
א לכל עסק וארגון משתנים משלהם ואיני יודעת באילו תנאי פתיחה אתם נמצאים
ב אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר ורק בעוד מספר שנים נוכל להסתכל אחורה ולדעת אם פעלנו נכון.
בסדרת פרקים אלו תקבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של עסק ישראלי המתמודד עם המשבר הבריאותי – כלכלי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, אשתף אתכם בתהליכים שעברנו עד כה (כגון חזרה לערכי הליבה, דיוק קהלי היעד, בניית תכנית אסטרטגית קצרת טווח ודינמית, בידול, מיתוג, ושיווק) ובתהליכים שעוד נעשה.
"ישראלה" – מסעדה וקייטרינג חלבי כשר נפתחה בקרית אתא לפני כמעט 8 שנים. המקום נפתח בתחילה כמאפייה קטנה המייצרת לחמי מחמצת, עוגות ועוגיות ביתיות. עם הזמן דייקנו והרחבנו את העסק בהתאם לדרישות השוק ולתכנית עסקית וכיום הוא בנוי על שלוש זרועות: מסעדה חלבית, הפקת אירועי קייטרינג חלבי ואספקת מגשי אירוח חלבי לאירועים.
אחד המאפיינים בתרבות הישראלית היא האכפתיות וההשתדלות אחד למען השני.
ברגע שהוחלט על סגר כללי חברים ומכרים רבים התקשרו ויזמו עמנו שיחות ייעוץ כיצד לצלוח את המשבר. ריכזנו את המלצותיהם ל 3 סוגי אסטרטגיות פעולה: Fight, flight or freeze response
Fight, flight or freeze response: התמודדות בעת איום
המונח השאוב מעולמות הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה ומתאר שלוש תבניות של ביטויים גופניים הנובעים כתגובה של מערכת העצבים למצבי מתח הנובעים מסכנה או איום מידיים. (האצת קצב פעימות הלב לשם הגברת זרימת הדם למוח והסמקה הנובעת מכך, התעלמות מכאב עד לאחר הסכנה, צמצום האישונים לחידוד הראייה, השפעה על הזיכרון לטווח קצר שמתבטא בטשטוש או חידוד וכן תחושת כאב ורגישות בגוף. Brain & Spine,December 9, 2019)
האותות המעידים על הסכנה מועברים מהחושים (ראייה, שמיעה..) אל חלק במוחנו, ממנו נשלחת פקודה להכין את הגוף לפעולה בהתאם להחלטה שקיבל כיצד להגיב לאיום – האם לקפוא במקום, לברוח או להילחם.
המלצה ראשונה: להילחם – to fight:
מעניין אם זה קשור לתרבות שלנו כישראלים לשרוד, לאלתר, להמציא את עצמנו מחדש… רבים המליצו לנו לעשות הכול על מנת לשרוד (לעבור למשלוחים, להוזיל את המוצר ולהתאים אותו לצו השעה – סנדוויצ'ים ומארזי סלטים, ארוחות ערב בבתי הלקוחות, משלוחים לבתי העובדים במקום אירועי חברה….)
המלצה שנייה: לברוח – to flight:
לסגור את העסק, להפנים כי זאת לא תקופה טובה לעצמאים ובוודאי שלא לעצמאים בתחום האוכל והאירוח, להפסיד כמה שפחות, לצאת בעור שיננו ולחפש עבודה כשכירים.
המלצה שלישית: לקפוא – to freeze:
לעצור את הפעילות עד יעבור הזעם, לצמצם הוצאות למינימום, להקפיא התחייבויות ולהמתין.
בחנו את שלושת האפשרויות העומדות בפנינו:
להילחם – to fight: עסקים רבים סביבנו בחרו באפשרות זו, עבדו בכל מחיר, בכל מצב, עבור כל לקוח וכל סכום. עבדו כדי שהעסק ימשיך להתגלגל ולא יחדל, עבדו כדי לנסות להחזיר חובות והתחייבויות, כדי לנסות להכניס סכום כסף הביתה, כדי להרגיש עדיין יצרנים ופעילים. הצבנו במודל עסקי כל אפשרות לייצור ומכירה בזמן סגר הקורונה, בחנו מה תהינה עלויות הייצור, מהו כושר המכירה ומהי הרווחיות שתישאר בתום התהליך. לצערנו, בכל פעם מצאנו כי מספר הלקוחות אליהם נגיע במודלים אלו וסכומי הכסף שנוכל לגבות עבור המוצר לא רווחיים מספיק ולא מצדיקים את עלויות הפעלת המקום והעסקת צוות עובדים.
לברוח – to flight: היו שייעצו שיתכן ועדיף לסגור את העסק עתה לפני שנכנס להפסדים גבוהים מידי. בתחילת הסגר לא חשבנו על כך כלל אולם ככל שחלף הזמן ועכשיו עם בואו של הגל השני אנו מבינים כי המציאות שהכרנו השתנתה לבלי היכר וייתכן כי כלכלית עדיף לסגור. החיסרון בסגירה היא אבדן המותג, הלקוחות והשם הטוב שנוצר במשך 8 שנים, להקים עסק מחדש יהיה כמעט בלתי אפשרי ולכן ההחלטה על בריחה וסגירת העסק היא החלטה על נקיטת צעד דרסטי וסופי.
לקפוא – to freeze: בכל התכניות למינהל עסקים וייעוץ ארגוני שלמדתי ולכל העסקים שלוותי מעולם לא המלצתי לקפוא. קפיאה הנה ההפך מכל אותן תכונות שהופכות אותנו ליזמים, מסתגלים ומובילים. בסיטואציה שנוצרה, החלטנו לבחור בתגובה המנוגדת לרחשי הלב ולמודלים ניהוליים שהכרנו. בחרנו לעצור את הפעילות לחלוטין, לצמצם הוצאות למינימום ולקחת את הזמן בכדי להבין לאיזו סיטואציה נקלענו. הוצאנו את כל העובדים לחל"ת, סגרנו את העסק על כל זרועותיו למשך חודשיים וחצי, הפחתנו ככל הניתן את העלויות הקבועות (ארנונה, שכירות) וכך עם מבנה הוצאות רזה יותר לא הרווחנו אך הצלחנו לצלוח את התקופה הראשונה ולא נקלענו לחובות והפסדי ענק.
לסיכום: עסק בתקופת הקורונה נדרש להגיב במהירות לשינויים חיצוניים מהותיים שאינם תלויים בו ומתקשה בשל כך לבנות אסטרטגיה ותכנית פעולה לטווח בינוני וארוך. בניגוד לתקופות בהם ארגון מתרומם, מתפתח, גדל – כאן האתגר הגדול הוא להצליח לצלוח את את התקופה ולא לחדול מלהתקיים.
תקופת הקורונה מעמידה בפני העסקים המקומיים הקטנים אתגרים שונים לחלוטין מאלו שהכירו, ההסתמכות על פעולות מוכרות שהצליחו בעבר לא מבטיחות הצלחה. אנחנו בוחרים לבחון כל יום מבעד לשתי עדשות: עדשות המשקפיים הוורודים המספקים לנו אופטימיות, נאיביות ותשוקה למקצוע, באמצעותם אנחנו ממשיכים לחייך וליהנות מהעשייה, ועדשת זכוכית מגדלת, המאפשרת לבחון כל החלטה בצורה שקולה ועסקית המניבה רווחים ושומרת על שרידות העסק.
