ערב ספונטני עם חברים

כשהיינו צעירים יצאנו המון. אני זוכרת בתיכון איך הייתי מחכה כל השבוע לימי שישי כדי לצאת ולרקוד. היינו קבוצה של חברות שאוהבות לרקוד, מתמכרות לקצב ולשירים ונהנות כל כך!!! היציאה למועדונים המשיכה בצבא, המשיכה בתואר הראשון… שישי בלי ריקודים הוא לא שישי…
גם את מושיק הכרתי במסיבת ריקודים, בפורים לפני מיליון שנה… שנינו רקדנו והשתוללנו כל הערב ורק אחרי שהמוזיקה כבתה והדליקו את האורות החלפנו בנינו מילים וטלפונים

חשבתי שנרקוד כך כל החיים, לא הצלחתי לדמיין ערב שישי ללא יציאה למועדון…

בשנים הראשונות כשהילדים נולדו עוד שילבנו, בכל פעם שהייתה מסיבה שווה הפקדנו את הילדים אצל הסבתות ויצאנו לרקוד…
זה לא שהחלטנו להפסיק… זה לא שמיצינו.. זה פשוט קרה.. עם השנים בתהליך הדרגתי נמשכנו פחות ופחות למועדונים, הרעש, הצפיפות, הסיגריות, חוסר החיבור לטעם של ה d.j… כנראה שהזדקנו…
בנוסף, החיים נהיו עמוסים מאוד, רק מהמחשבה על להתארגן בסוף יום –  להתלבש, להתאפר ולצאת התעייפנו…

עם השנים הגענו לפתרון ביניים שעובד לנו מצוין!
במקום לצאת –נשארים בבית, במקום להתלבש ולהתאפר – נשארים עם טרנינג, ובמקום לנהוג למקום בילוי – נפגשים עם החברים מהשכונה בגינה.
כן, זה לקח זמן.. אבל יצרנו לעצמנו חוג חברים בשכונה וכך מידי שבוע או מספר שבועות (תלוי בתקופה) אנחנו נפגשים באחת הגינות או המרפסות, כל זוג מביא עמו בקבוק יין / שישית בירות / משהו טעים, המארחים מוציאים את מה שיש במקרר ויחד אנחנו מעבירים ערב נהדר.

בשבוע שעבר הזמנו את החברים, היה ערב נעים עם בריזה נעימה והחלטנו ללכת על אירוח פשוט וטעים

בנוסף לכך שחשוב מאוד שהאוכל שמגישים יהיה טעים ואיכותי, אני ממליצה בחום לעצור לרגע ולדמיין כיצד יראה השולחן ואיזה תחושה נרצה שיותיר באורחים שלנו.

אנחנו רצינו אווירה רגועה וקלילה. לכן בחרתי להשתמש בכלי חרס. הכלים הללו ייחודיים ומעניקים ייחוד ושיק של מושב לאוכל ולאירוח. הנחתי את המנות על שולחן עץ קטן צבוע בתכלת וצירפתי זר קטנטן שקטפתי מפרחים בגינה. זרקתי (באמת) על הדשא כריות צבעוניות ואת העץ עטפתי בשרשרת נורות שהסרתי מהווילון בחדר של הקטנטנה (אל דאגה הוא חזר לשם למחרת). הוספתי מוזיקה נעימה שהכניסה את כולנו למצב רוח טוב, חיבקתי ונישקתי את הילדים ושלחתי אותם לישון.

הכריות הצבעוניות שזרקתי על הדשא

נשבעת – בכלום עבודה ומעט מחשבה יצרנו ערב קסום בגינה.

בואיקוס גבינה וסלט ישראלה (סלט ירקות ואנטיפסטי)
מבט מלמעלה
קרפצ'יו סלק – הכי טעים שיש

אז איך אצלכן? איך אתן מתבלות את השגרה? יוצאות עדיין למועדונים או מבלות בדרך אחרת?
חברה מהעבודה הקודמת שלי סיפרה לי שיש לה קבוצת חברות שהתגבשה במשך השנים, הן מבלות המון יחד – במסעדות, סרטים ואפילו יוצאות לסופי שבוע בתל אביב או לחופשות בחו"ל, רק הן ללא הבעלים וללא הילדים.

כתבו לי ממה הכי נהנתן בקריאת הפוסט ולמה התחברתן? כתבו לי אם תרצו שארחיב יותר בנושא מסוים או אם תרצו שאצרף את המתכונים למאכלים שהגשנו (לבנה ביתית, בואיקוס, קרפצ'יו סלק או סלט ישראלה)
נפגש בפוסט הבא
הילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן